המבורג - עיר ההנזה החופשית ועיר הנמל הראשית של גרמניה
המבורג הינה אחת מ-16 המדינות המרכיבות את הרפובליקה הפדראלית של גרמניה, והיא גם עיר- מדינה, אחת מתוך שלוש בגרמניה, בנוסף לברלין ולברמן. המבורג היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה אחרי ברלין, וחיים בה כ-1.7 מיליון תושבים. גם מבחינת השטח, עם 755 קמ"ר, נמצאת המבורג במקום השני אחרי ברלין.
המבורג ידועה גם כעיר אוניברסיטאית ובה ארבע אוניברסיטאות ושש מכללות, בהן לומדים מעל 60 אלף סטודנטים. בהמבורג גם 34 מוזיאונים, בהם מהחשובים בגרמניה. המבורג הינה גם אחת הערים המתויירותביותר בגרמניה.
המבורג שוכנת על גדות נהר האלבה, כ-60 קילומטר מהים הצפוני. את העיר חוצות תעלות רבות ואורכן הכולל יחד עם מספרם של הגשרים בעיר, עולה על אילו של אמסטרדם וונציה.
היסטוריה
המבורג מוזכרת לראשונה בראשית המאה התשיעית לספירה ונחשבת מאז 1189 כמרכז הכלכלי והנמל הראשי של גרמניה. נמל המבורג הוא אחד מהגדולים בעולם. המבורג נושאת גם בתואר של העיר בעלת המספר הגדול ביותר של קונסוליות בעולם, עם יותר ממאה קונסוליות זרות.
המבורג נהרסה פעמיים: בפעם הראשונה בשריפה הגדולה שכילתה כמחצית מהעיר בשנת 1842 ובפעם השנייה, לאחר ששוקמה והיתה לפנינת ארכיטקטוניתיפהפייה, ביולי 1943, אז נהרסה המבורג כמעט לחלוטין בהפצצות בעלות הברית. המבורג שוקמה לאחר המלחמה, אך בשל הקמת מסך הברזל, כשישים קילומטר ממזרח לה,סבלה המבורג מבעיות כלכליות עקב אובדן העורף הכלכלי ממזרח.
אתרים
במהלך טיול מאורגן לגרמניה, גליתי את המבורגכעיר אלגנטית, אשר מלבד היותה העיר השנייה בגודלה בגרמניה, היא גם עיר הנמל השנייה בגודלה באירופה . העיר שוכנת על גדות נהר האלבה, מוקפת באגמים ובליבה תעלות מים רבות, אשר הקנו לה את הכינוי "ונציה של הצפון". בהמבורג בתים מפוארים רבים, טיילות מרהיבות ומרכזי קניות עשירים ומשגשגים. עם זאת, עקב השריפה של שנת 1842, אשר החריבה את רוב העיר העתיקה ולאחר ההפצצות של מלחמת העולם השנייה, מעט מאוד מהעיר העתיקה של המבורג נותר על כנו. המבורג הינה אחת הערים הירוקות ביותר בגרמניה. יותר משני שלישים משטחה הינם פארקים, אגמים ותעלות המשרים תחושת רעננות לעיר כולה.
אזור הנמל הינו הישן והטיפוסי ביותר לעיר מיוחדת זו. האזור מאוכלס במבנים היסטוריים רבים, שהבולטים בהם: מגדל השעון של הנמל: St. Pauli Landungsbrücken , רובע המחסנים היוקרתי של הנמל, הידוע בשם Speicherstadt, אשר רבים מהמחסנים העתיקים בו, עדיין משמשים כבימים עברו לאכסונם של שטיחים פרסיים, תה מציילון, קפה מקולומביה ומכולם עולה ניחוחן של ארצות רחוקות המתערבב בריח הנמל. חלק מהנמל ה - Freihafen, הינו נמל מעבר ומוגדר כנמל חופשי הפטור ממכס.
צפונה לנמל, במהלך טיול מאורגן לגרמניה, ניתן למצוא את מרכז חיי הלילה התוסס של רובע סנט פאולי, ובו אולמות קונצרטים, ברים, מסעדות ובתי קפה לרוב, לצד תעשיית הסקס, שהתפתחה במקום כבכול נמל והמתרכזת ברחוב Reeperbahn המפורסם. מערבה לסנט פאולי נמצא פרבר Altona שהיה בעבר עיר נפרדת, אשר נשלטה על ידי דוכסות הולשטיין הדנית.
רובע זה נודע בסובלנות של תושביו לבני עמים וגזענים אחרים, סובלנות שהביאה להתפתחות האזור ועד היום ניתן למצוא כאן מוקדים גדולים של אוכלוסייה פורטוגזית, טורקית ובני ארצות אחרות, כמו גם מגוון של מסעדות אתניות. האתר המפורסם ביותר ב-Altona הינו שוק הדגים השבועי המתקיים בכל יום א', בין השעות 05:00 עד 10:00 בבוקר, ובו, מעבר לדגים, הנמכרים במקום זה מאות בשנים, מוכרים פירות וירקות בזיל הזול, בגדים והרבה מעבר לכך. אולם מכירות הדגים מקורצף ומנוקה ולהקות רוק מקומיות מנגנות להנאת המבלים במקום, האוכלים בכל פה ממיטב מטעמי המקום.
המרכז המסחרי של המבורג ממוקם מסביב לאגם Binnenalster ולבית העירייה של המבורג המעוצב בסגנון ניאו-רנסאנס. המבנה עצמו משמש כהדגמה יהירה של הכוח והעושר של העיר במהלך המאה האחרונה והינו אחד משישה מגדלים המתנשאים לגובה של יותר מ 100 מטר מעל לשמי העיר.
כנסיית St Katharinen הגותית נמצאת אף היא בקרבת מקום, על מגדל הבארוק הייחודי שלה. מערבה משם נמצא רחוב Deichstrasse, שהינו שריד כמעט יחידי לרחובות ששרדו מהמבורג העתיקה. המגדל הגבוה ביותר מבין ששת המגדלים של העיר נמצא צפונית לשם, בכנסיית St. Nicolai. ממגדל כנסיית St. Michaelis ניתן להשקיף על הנוף המקסים של העיר.
אמנות ניתן למצוא ב-Kunsthalle המכיל את אוסף האמנות המרשים ביותר של העיר. בין היתר יצירות רבות של מסטר ברטרם, תצוגה של עבודות רנסאנס וכן אגף של עבודות הולנדיות ופלמיות, שם ניתן למצוא שתי עבודות מדהימות של רמברנדט. אחד החלקים היפים ביותר במוזיאון הינו האוסף של אומנות גרמנית מהמאה ה-19 ובתוכו שני ציורים של Caspar David Friedrich. גם האקספרסיוניסטיים מיוצגים במקום, כמו גם אומנות של המאה ה-20.
אוכלוסייה
המבורג ידועה ברבגוניות של התרבותיות הנמצאות בה ובהיותה עיר מהגרים. כ 15% מתושבי המבורג אינם גרמנים. הקהילה הטורקית של המבורג, שהיא הקהילה הגדולה ביותר מבין קבוצות המהגרים בעיר היא השלישית בגודלה בגרמניה, ומונה כמעט 90,000 מתושבי העיר. המבורג ידועה כעיר ליברלית והינה אחת הערים היחידות בגרמניה, בהן קיים רובע "חלונות אדומים", בדומה לרובע שבאמסטרדם.
יהודים בהמבורג
בסוף המאה ה-16התיישבו בהמבורג הגרמנית ובאלטונה הדנית יהודים אנוסים יוצאי חצי האי האיברי. לאחר שנאנסו לחיות כנוצרים, נהנו היהודים מהאווירה הליברלית של ערים אלו והחלו חוזרים ליהדות. הקהילה היהודית הספרדית-פורטוגזית בעיר שגשגה כלכלית וחברתית במשך מעל 200 שנה. מתחילת המאה ה-17 החלו גם יהודים יוצאי אשכנז להתיישב בהמבורג בחסות הקהילה הוותיקה. בשנים 1674 - 1811 קיימה הקהילה האשכנזית מסגרת קהילתית משותפת עם העיירות הסמוכות אלטונה וואנדסבק, וביחד נקראו קהילות אה"ו. בשיאה, לפני מלחמת העולם השנייה, מנתה הקהילה כ-17,000 יהודים. רק מעטים מהם שרדו את השואה. העיר הצמיחה מספר הוגי דעות ורבנים יהודים, ביניהם הרב יהונתן אייבשיץ והרב שמשון רפאל הירש(רש"ר הירש) - אבי התנועה הנאו אורתודוקסית (תורה עם דרך ארץ).
המבורג הצטיינה בבתי כנסת מפוארים, אשר בבנייתם הוחל מאמצע המאה ה- 17. במיוחד הצטיין ביופיו ופארו בית-הכנסת הגדול בקוהלהופן שנבנה בשנת 1857. בית-הכנסת המרכזי התנוסס בבורנפלאץ ונשרף על ידי הנאצים. כן היו במקום בתי-ספר ותלמוד תורה לבנים ולבנות, אשר שוקם ולאחרונה אף הוחזר לרשות הקהילה היהודית ומשמש שוב כבית ספר, בתי חולים ומוסדות ציבוריים אחרים. המבורג הצטיינה בהושטת עזרה לפליטי ישראל שעברו דרכה מרוסיה אל מעבר ים. הגדיל לעשות בפעולות העזרה לפליטי הנאצים שהיו עוברים דרך המבורג, רבה האחרון של המבורג, הרב ד"ר יוסף קרליבך (1883-1943). בסתיו של שנת 1941 החלו להעביר את היהודים מזרחה. הרב, ד"ר יוסף קרלבך ומשפחתו גורשו גם הם מזרחה יחד עם כל בני הקהילה, שם גם נרצחו, יחד עם רבים מבני קהילתם.
ברית ערי ההנזה
ההַנזֶה היתה ברית של ערי נמל בגרמניה ובחופי צפון אירופה והים הבלטי. תחילה ציין המונח קבוצות של סוחרים גרמנים, אשר החל משנת 1150 ובעיקר במאה ה-13, הקימו ערים נמל מחוץ לגבולות גרמניה, מעבר לנהר אלבה ולאורך חופי הים הבלטי.
במאה ה-13 הפכו איגודי הסוחרים לבריתות מדיניות שנחתמו בין ערים. באמצע המאה ה-14 התאחדו כל הבריתות בהנהגת העיר ליבק לברית אחת, אשר החזיקה במונופול על המסחר ברוב שטחי צפון אירופה לרבות המדינות הבלטיות. בנוסף החזיקה הברית תחנות מסחר באנגליה ובצרפת. מטרותיה היו כלכליות בלבד - ריכוז סחר החוץ באזורי השפעתה - ולא היו לה שאיפות טריטוריאליות. אף על פי כן, היא הגנה על זכויות הסחר של חבריה גם בכוח צבאי בשעת הצורך, כך כאשר הביסה את הדנים בשנת 1386.
מיקומה של ליבק לחוף הים הבלטי פתח בפניה אפשרויות סחר עם מדינות סקנדינביה ואף עם רוסיה, שם התחרתה בסוחרים הסקנדינביים ששלטו בעבר על מרבית דרכי הסחר באזור הבלטי. התחרות הסתיימה עם כריתת הברית בין ליבק לסוחרים של גוטלנד, אשר הקנתה לליבק גישה לנמל נובגורוד שברוסיה. מאוחר יותר כוננה ליבק ברית עם המבורג. בשיאה היו קשורות בברית ההנזה כ-100 ערים.
כמכנה משותף לערי הברית ניתן לציין את מיקומן האסטרטגי לצד דרכי סחר. מאפיין מרכזי נוסף של הערים היה עצמאותן. חלק מן הערים נוסדו מלכתחילה כערים עצמאיות ואחרות השיגו את עצמאותן הודות לכוח המיקוח של הברית. במקרים אלה היתה זו עצמאות יחסית: הן היו קשורות ישירות לקיסר, בלא תלות באציל המקומי. מסיבה זו, שמה המלא של המבורג ברישומים הגרמניים, עד היום הוא: "עיר ההנזה החופשית המבורג"
הברית החלה לרדת בחשיבותה בסוף המאה ה-14, בעקבות חוסר יכולתה להתמודד עם המאבקים הפנימיים שפקדו אותה, וכן עם השינויים המדיניים והכלכליים שחלו בארצות אירופה - תנועת הרפורמציה ועליית כוחם של סוחרי אנגליה והולנד. יותר מכל פגעו במעמדה של הברית הישויות המדיניות הגדולות והחזקות שהלכו וקמו - איחוד פולין וליטא בשנת 1386 ואיחוד דנמרק, שבדיה ונורבגיה ב 1397 . לאחר מלחמת שלושים השנה, בסוף המאה ה-17, פחתה חשיבות ברית ההנזה לחלוטין. המוסד העליון שלה, התכנס לאחרונה ב-1669. עם זאת, המושג הנזה לא נעלם כליל. מספר ערים בגרמניה מוסיפות לשמר את הקשר שלהן לברית עד עצם היום הזה. הערים ליבק, המבורג, ברמן, ומספר ערים קטנות, עדיין מכנות עצמן "ערי הנזה".
